מאמר תגובה על הצהרת הנשיא טראמפ בנושא האוטיזם

מאמר תגובה על הצהרת הנשיא טראמפ בנושא האוטיזם

(בעקבות החזרת הנושא לסדר היום בארה"ב)

אוטיזם הוא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בעולם מזה שני עשורים. למרות שהמונח אוטיזם נטבע כבר בשנות הארבעים המוקדמות, הרי שהגורמים העיקריים לתסמונת הם עדיין חידה ביסודה. בתקופת כהונתו של אובמה, נשיא ארה"ב, שראה חשיבות רבה בחקר הנושא כחלק מרפורמה בריאותית, הושקעו מיליארדים רבים לעידוד המחקר. הנשיא טראמפ, הודיע לפני כחצי שנה על כוונתו לפצח את חידת האוטיזם ואף הבטיח שעד ספטמבר 2025 ימצא הפתרון! היומרה לפצח את מקורו של האוטיזם בתוך חצי שנה כאשר מיטב החוקרים עומלים על גילויו מזה כמה עשורים, גרמה להרמת גבות במגזר המדעי הרפואי, והכניס מיליוני הורים ברחבי העולם לציפייה דרוכה. והנה, באמצע ספטמבר, כפי שהבטיח, יצא טראמפ בהודעה המסעירה על ממצא מדהים: הסיבה הנה פרצטמול! למרות שקיימים מחקרים אמפיריים השוללים קשר בין פרצטמול והיריון, אשר מגובים על ידי ארגון הבריאות העולמי, הרי שלא הוצגו מחקרים אמפיריים של שר הבריאות האמריקאי קנדי, כפי שהוצהרו בפי טראמפ. טראמפ מצידו, הודיע כבר על פרישה מחברות בארגון הבריאות העולמי.

אז איפה זה מעמיד אותנו, אנשי המחקר, הקליניקה, מטפלים בשטח, משפחות  ובעיקר אמהות?

בתחילת שנות הארבעים חקר ליאו קנר (1943) 11 ילדים עם קשיים חברתיים, שנפלטו מבתיהם, ועל סמך מחקר זה פיתח תאוריה שגרסה; אמהות קרות הן הסיבה להיווצרות האוטיזם. הפגיעה הקולקטיבית הזו גרמה לכעס גדול אצל חמישים אחוז מהאוכלוסיה – נשים כמובן. תזה זו נלמדה עד שנות השבעים כאשר מחקרים חדשים התפרסמו, והיריעה התרחבה עם כניסת עידן האינטרנט.

בסוף שנות השמונים יצא האוטיזם לאור בזכות הסרט המופלא "איש הגשם", בכיכובו של דסטין הופמן, ואנשים בכל העולם התוודעו לנבכי התופעה העלומה שעוררה סקרנות רבה.

כמה שנים לאחר מכן, התגלו כתביו של הנס אספרגר, מתקופת מלחמת העולם השנייה. אספרגר כתב את משנתו על תופעה של ילדים עם יכולות קוגנטיביות גבוהות אבל חוסר יכולת לפתח יחסים בינאישיים. שנים רבות הוא נחשב בשגגה לנאצי וכך הוזנחו הכתבים, עד אשר בשנת 1990, מצאה אותם לורה ווינג, חוקרת אוטיזם בריטית ובעצמה אם לבת עם אוטיזם, בעליית גג ביתו שבוינה. לימים פרחה משנתו של אספרגר ועל שמו נקראת התסמונת שיצאה לאור בשנת 1994 (בספר הגדרות של המחלות והתסמונות הפסיכיאטריות (DSM-IV ואשר הזניקה את השכיחות של האוטיזם ברחבי העולם.

באותן שנים החלה להתפשט כאש בשדה קוצים מה שנהוג היה לקרוא: תאוריית הקונספירציה בעניין החיסונים. הורים חששו לחסן את ילדיהם בשל הפחד מאוטיזם. לימים התברר שהחוקר אנדרו וייקפילד, שפרסם את המחקר בנושא החיסונים (1998) היטה את המחקר ורשיון הרפואה נשלל ממנו, אלא שמים רבים כבר לא יכלו לכבות את השריפה האוניברסלית ההיא.

מאז התפרסמו מחקרים רבים שהביאו ממצאים גנטיים – קיימים למעלה מ 1500 גנים שיש להם זיקה כלשהי לאוטיזם אבל יכולים בצורה זו או אחרת להופיע אצל כל אחד מאתנו. היום אנחנו מדברים על אפיגנטיקה (שינויים סביבתיים בעלי השפעה על תפקוד הגנום, שאינם כרוכים בשינוי ה DNA), שיש לה השפעה דו-כיוונית בין תהליכים ביולוגים וסביבתיים. שינויים ביולוגים וסביבתיים הם מקור להתפתחות הפרעות כמו  הפרעת דחק פוסט טראומית, אובדנות, קשיים בזיכרון ולמידה. שינויים אפיגנטיים יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות כמו פיגור, אוטיזם, סכיזופרניה והפרעות נוירולוגיות שונות. מחקרי מוח מוכיחים שתסמונת האוטיזם הנה תופעה נוירו—התפתחותית הקושרת פקטורים נוירו-כימיים עם אפיגנטיקה. למצבי לחץ וחרדה יש בהחלט השפעה על שינויים גנטיים.

ההצהרה של טראמפ מחזירה אותנו  לימי המחצית הראשונה של המאה הקודמת, וגורמת כעת לעוגמת נפש וחרדות אצל אמהות רבות ברחבי העולם; האם נטלתי או לא נטלתי משככי כאבים? ואם כן נטלתי, ויש לי ילד עם אוטיזם, הרי נידונתי לרגשי אשם למשך כל ימי חיי!

נשאלת השאלה: בשני העשורים האחרונים עלתה שכיחות האוטיזם במאות אחוזים. טיילנול, התרופה המדוברת, יצאה לשוק בשנת 1955 (אקמול המקבילה בישראל שווקה כבר משנות ה60  ובמיוחד לילדים) אז איך השימוש בה לאורך שנים כה רבות מסביר את הקשר לעליית האוטיזם בשנים האחרונות?

מיותר לציין שלכל תרופה המיוצרת מכימיקלים יש תופעות לוואי כאלה ואחרות. לכן רצוי שנשים בהיריון או בזמן הנקה לא תיטולנה תרופות אם אין הכרח בכך.

ובינתיים, עד אשר נזכה להבין את האטיולוגיה המהימנה והסיבות לאוטיזם, אני ממליצה להורים צעירים להיות ערניים ולשים לב לשינויים התנהגותיים שיכולים להופיע כבר בחודשי החיים הראשונים של תינוקות: כמו חוסר בקשר עין, חוסר תגובה, פאסיביות יתר וכו', ולהיוועץ באנשי מקצוע בעלי ניסיון בהתפתחות תינוקות. מה שאנו כן יודעים הן לאור מחקרים עדכניים, והן לאור ניסיוננו הרב, שאיתור מוקדם וטיפול מוקדם בינקות עשוי לשנות מסלול חיים של ילדים רבים ומשפחותיהם.

כתבה: ד"ר חנה אלונים, חוקרת ומומחית לאוטיזם בינקות

מרכז מפנה לטיפול, מחקר והכשרה

היחידה ללימודי המשך באוניברסיטת בר אילן

חברה בוועדת ICF לאוטיזם של ארגון הבריאות העולמי (2016)