הפרעות בהתפתחות הקשר ספקטרום האוטיזם

על פי ה DSM-5 ספר ההגדרות של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי המעודכן לשנת 2013, אוטיזם הינה הפרעה התפתחותית בתחום הקשר והתקשורת, המאופיינת בשני מישורים: 1. חסך באינטראקציה ותקשורת חברתית או קשר עם הזולת (מתבטא בהעדר קשר עין או בקשר עין נמוך, היעדר שיתוף בהנאה, חסך בתקשורת לא מילולית). 2. דפוסים התנהגותיים חזרתיים (הבאים לידי ביטוי בעיסוק אובססיבי או בתנועות מסוימות) ובצורך בטקסיות.

פיענוח האטיולוגיה של האוטיזם מהווה משימה מדעית מורכבת. מזה כמה עשורים קיימים לא מעט מממצאים מחקריים המצביעים על גורמים גנטיים. בשלב זה לא ניתן עדיין לבודד בין המשפיעים הגנטיים, הסביבתיים והנוירו-התפתחותיים. ההתייחסות המרכזית בחקר האוטיזם היא לתחום האפי- גנטיקה המשלבת בין הנתונים הביולוגים המולדים (פרה-דיספוזיציה) וההיבטים הסביבתיים הבאים לידי ביטוי בחייו של התינוק.

סקירה סטטיסטית בשנות השמונים הצביעה על שני ילדים המאובחנים באוטיזם מתוך חמשת אלפים ילדים. בשנות התשעים, יחד עם הרחבת הקריטריונים בספר הדיאגנוסטיקה של הארגון הפסיכיאטרי אמריקאי, התרחבה גם קשת האבחון של אוטיזם (כאשר תסמונת האספרגר נכנסה כחלק מהאבחנה) והשכיחות עלתה לשני ילדים מאובחנים באוטיזם מתוך אלף ילדים. בשנת 2013 הגיעו ממדי תופעת האוטיזם למספרים גבוהים במיוחד: אחד לשמונים ושמונה ילדים (1:88) בארה"ב ואחד למאה ילדים (1:100) בישראל אובחנו עם אוטיזם. כעבור עשור, בשנת 2023 מדווח עפי פרסומים סטטיסטיים על אחד לארבעים ושמונה ילדים (1:48) בארה"ב ואחד לשישים ושמונה (1:68) בישראל.

הורים המודאגים מהתפתחות הקשר עם התינוק יכולים לפנות לרופא ילדים התפתחותי. יש לזכור כי אם הבדיקות המוקדמות לא הראו תוצאות מובהקות, ובמידה והתסמינים נמשכים, רצוי לבדוק שוב את התינוק לאחר תקופה קצרה. כאמור, האיתור המוקדם עשוי להיות קריטי להתפתחות התינוק ועל ההורים לתבוע את זכותם להערכה מסוג זה.

בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בגיל האבחון. בישראל, ובעיקר במרכז הארץ, מאובחנים ילדים בדרך כלל בין גיל שנה לשנה וחצי, בפריפריה אבחונים ניתנים בגיל קצת יותר מאוחר: שנה וחצי עד שנתיים. גיל זה עלול להיות מאוחר. מחקרים שנערכו במרכז מפנה מצביעים על גיל שנתיים ומטה כאפקטיביים יותר לטיפול ולשינוי של מצב קיים בשל גמישות מוחית המאפיינת את גיל הינקות. על כן, חשוב לנסות ולאבחן תינוקות עד גיל שנה וחצי לכל המאוחר. חשוב לדעת- ניתן לאתר סיכון לאוטיזם כבר לפני גיל חצי שנה ולא להמתין בהכרח לאבחנה.

בגילאי הינקות המוח הנו בעל גמישות מוחית רבה. ב18 חודשי החיים הראשונים מתקיימת צמיחה מואצת של הנוירונים במוח, נוירונים אלו מתחברים למרקם סבוך של תאים השולטים בוויסות החושי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. תינוק שנמנע מקשר עם הסביבה הוא בהרבה מקרים תינוק שחווה הצפה סנסורית גבוהה המקשה עליו להתמודד עם הסובב אותו. טיפול מותאם לתינוק שחווה קשיים מסוג זה יכול לעזור לו לשנות את יכולת הוויסות, העיבוד הסנסורי, לעזור לו בתהליך התפתחות הרגש ובכך לשנות את כל מהלך ההתפתחות.

איך? - כלי האבחון המקובל היום הנו ADOS והוא מתאים לאבחון של ילדים מגיל שנתיים וחצי. - מגיל שנתיים משתמשים בדרך כלל בגרסת ADOS-T לפעוטות - מגיל 16 חודשים ניתן להשתמש בכלי M-CHAT. - עד גיל 15 חודשים ניתן להשתמש בכלי ההערכה ©ESPASSI אשר פותח במרכז מפנה ובודק קיומה של הפרעה התפתחותית וחשד לאוטיזם אצל תינוקות. איפה? אבחונים נעשים בתחנות להתפתחות הילד של קופות החולים ובבתי החולים. בכל בית חולים בארץ קיים מכון להתפתחות הילד, אלא שעל פי רוב התורים למכון ארוכים מאוד. לכן, כדאי לבחון גם אפשרות של אבחון פרטי אצל מומחה בעל ניסיון בתחום הינקות על מנת לא לאבד זמן יקר. האבחון יתבצע אצל: - רופא התפתחותי - נוירולוג ילדים - פסיכיאטר ילדים בדיקת הערכה: תתבצע על ידי גורמים מתחום בריאות הנפש לתינוק ניתן לפנות למרכז מפנה לצורך בדיקת הערכה.

לאימהות יש בדרך כלל אינטואיציות טובות באשר לתינוקות שלהן וחשוב להקשיב להן. בהרבה מקרים הורים ואנשי מקצוע נוטים לחכות לאבחנה מובהקת אבל מחמיצים חלון הזדמנויות קריטי. לכן, חשוב לאתר תסמינים שיש להם זיקה לאוטיזם ולהעלות אפשרות של חשד לאוטיזם שבהחלט מקובלת היום, ולא אבחנה של אוטיזם בהכרח. בסופו של דבר, צריך לטפל בקשיים של התינוק ולא באבחנה.

תינוקות נולדים עם היכולת ליצור קשר, יכולת זו ניתנת להבחנה כבר בגיל שלושה חודשים. כאשר תינוק אינו יוצר קשר עין, אינו מגיב,ואינו מגלה עניין בסביבה, יש לבחון ראשית אפשרות לקשיים פיזיולוגיים (בדיקת ראיה/שמיעה) כאשר נמצא שאלו תקינות יש לשקול את בדיקת התפתחות הקשר עם התינוק. ראו את 8 הסימנים המוקדמים לאיתור אוטיזם

אחת הבעיות המרכזיות באוטיזם הוא חוסר אינטגרציה בין המערכות האחראיות על תחושה סנסורית, קוגניציה, רגש ותפיסה. בעבר הייתה תפיסה שבאוטיזם יש חסך תחושתי, היום אנו יודעים שקיימת דווקא הצפה חושית היוצרת חוסר איזון וגורמת לבלבול וחרדה. בגיל הינקות עדיין ניתן להשפיע על הוויסות החושי באמצעות גרייה מבוקרת על פי הצרכים של התינוק. חוסר הוויסות מתקשר גם לבעיות אכילה אצל ילדים עם בעיות בהתפתחות הקשר.

פעוטות רבים המאובחנים בספקטרום האוטיזם סובלים מהפרעות אכילה- שיבושים בהרגלי התזונה מתפתחים כתוצאה מאי ויסות חושי, סנסורי ורגשי. פעוטות שמסרבים לעבור לאוכל מוצק, לעיתים פוחדים ממרקמים מסוימים, מצבעים, מתחושה שנוצרת בפה, מהעלמות המזון לאחר בליעה ומפעולת הלעיסה המשנה את מצב הצבירה של המזון יכולים להיות מאובחנים עם בעיות אכילה בילדות המוקדמת. בשלבים מאוחרים יותר יכולה הבעיה להתבטא גם בפחד מעשיית צרכים בשירותים. במחקר שנעשה במרכז מפנה על הקשר שבין הרגלי אכילה לבין תפקוד התנהגותי נמצא כי שיפור בהרגלי האכילה מוביל לשיפור במגוון תחומי חיים התפתחותיים אחרים. ככל שהילד נחשף למגוון רחב יותר של מאכלים ומתחיל להתגמש יותר בטעימה ובהרחבת העניין באוכל כך גם נצפתה הרחבה בעניין שגילה הילד בסביבה, בהרחבת אופני המשחק, בהנאה ובקשר הבין אישי.

הפרעות אכילה בקרב ילדים על הספקטרום הן אוניברסליות. תינוק שאינו אוכל מדאיג את ההורים, כך מתגברת החרדה והאוכל הופך לעניין מרכזי ומתסכל. ראשית חשוב לדעת אם קיימת בעיה רפואית הקשורה לקושי באכילה, ילד יכול להיות מושפע מחרדה שמרגיש הפעוט מהסביבה. ככל שהתינוק גדל הקושי מתגבר ולכן עלינו להפוך את הארוחה למהנה ומעניינת בעבור הפעוט, להתאזר בסבלנות ולא לוותר לתינוק על טעמים, מרקמים והתנסויות חדשות. חשוב לדעת: ילדים אוכלים כאשר הם רעבים, במידה ונראה שהילד לא מסכים לשתף פעולה בארוחה לעיתים עדיף לוותר על ארוחה אחת או שתיים ולא למהר לתת את הבקבוק כתחליף. פעוט עם בעיית רגישות סנסורית או חרדות עפי רוב לא יסכים לנסות משהו חדש אם הוא לא מספיק רעב. מומלץ לקבל לווי של איש מקצוע בתחום הפרעות האכילה במידת הצורך.