אוטיזם והמשפחה
אוטיזם במשפחה
גידול ילדים היה ועודנו אחד מהמסעות המורכבים בחיים. שפע העצות, המחקרים והספרים העוסקים בנושא זה מלמדים על הדאגה הקיימת בתרבות שלנו בבואנו לעשות את הטוב בעבור ילדנו. המעבר להורות הוא אירוע מכונן היוצר באופן טבעי מתח קבוע. תהליך זה מלווה בציפיות ותקוות לגבי "הילד האידיאלי", כמו גם בחרדות לנוכח הלא ידוע והצורך לייצב את שיווי המשקל במשפחה כל פעם מחדש. ההורים נחשבים כמבצעים המוציאים לפועל את "האידיאולוגיה המשפחתית" (Bollas, 1987) הכוללת את טווח הציפיות, הנחות היסוד והאמונות, התרבות והמסורת המשפחתית, תפקידי בני המשפחה ועוד. מערכות היחסים בתוך המשפחה מושפעות במידה רבה מהאידיאולוגיה המשפחתית, לרוב בצורה בלתי מודעת. בולאס שטבע את המונח "אידיאולוגיה משפחתית" האמין שהיא משמעותית הן לגיבוש הפנימי של המבנים והמאפיינים המשפחתיים והן לתחימת מבנים ומאפיינים אלו מבחוץ. במהלך גיבוש היחידה המשפחתית, על ההורים להתגבר על מכשולים שונים (הצורך לעצמאות, תחושה של העדר חופש, קבלת אחריות ועוד).
אורח החיים של משפחה בדרך כלל משתנה לאחר אבחון או התמודדות עם קושי התפתחותי. אירוע מסוג זה עלול להפר את שיווי המשקל של המערכת המשפחתית, ומחייב את המשפחה לעשות שינויים באורח החיים, מאלץ את כל בני המשפחה להסתגל למצב ומוביל למאמץ מתמשך של התמודדות עם מצבי לחץ (Summers, et al., 2005). השינוי יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי היעדים וסדרי העדיפויות, מאחר ומשפחות נוטות באופן טבעי להשקיע בקידום צרכיו של ילדם המיוחד (Patterson,1982). כתוצאה מכך הרבה הורים מוצאים את עצמם במצבים של חשיפה לדרישות יתר, חלוקה לא שווה של מטלות, שחיקה, עייפות יום יומית והעדר של זמן בילוי משותף עם כל בני המשפחה (Friedrich & Friedrich, 1981).
תהליך קבלת אבחנה של אוטיזם, עלול להעלות רגשות קשים כמו הכחשה, כעס ואשמה אשר עלולה לפגוע בשיווי המשקל וביחס אל הילד עצמו או אל שאר בני המשפחה. האבחון משנה את המצב הקיים של המשפחה וגורם לשינויים משמעותיים שעלולים להשפיע על הדינמיקה הקיימת והדרך להחזרת שיווי המשקל לא ברורה.
איבוד האיזון המשפחתי מוביל לתחושה של "מאבק להישרדות" והתפקוד המשפחתי נמצא במצב של שינוי מהותי- על המשפחה להתגייס ולהשקיע משאבים רבים בילד שאובחן, בנוסף להתמודדות חדשה עם עומס כלכלי ופיזי.
בנוסף לכך, ההתמודדות עם האבחנה עלולה להביא למשבר בחיי הנישואין. כל הורה מתמודד באופן אינדיווידואלי עם המצב (מנגנוני הגנה והתמודדות) והמרחק בין ההורים עלול לצמצם את היכולת התפקודית של המשפחה (Siman-Tov, 2009).
התערבות טיפולית משפחתית במרכז מפנה
גישת מפנה רואה את המשפחה הגרעינית כפאזל שלם שכל אחד מחלקיו הינו בעל השפעה רבה על מיקום האחרים. ההנחה המרכזית היא שיש לראות כל חלק לגופו כאשר נכנסים לתוך ההליך הטיפולי. המשפחה הגרעינית מהווה את אחד המוקדים העיקריים בטיפול במרכז מפנה.
התוכנית כוללת למידה משותפת של התכנים המשפחתיים: רכישת ניסיון באמצעות התבוננות ובהתנסות מעשית עם התינוק, למידת טכניקות של משחק הדדי המותאם לצרכיו המשתנים של התינוק, הדרכת הורים באמצעות משובים ושיחות אישיות והתייחסות מיוחדת לאחים ולמארג הספציפי של כל משפחה שמגיעה לטיפול. כל זאת במטרה להעצים את יכולותיהם של בני המשפחה, לגשר על הפער שנפער כתוצאה מהפחד ומהחרדה המלווים לעיתים את האבחנה ולרכוש כלים אפקטיביים ואופטימליים להתמודדות עם המצב החדש בחיי היום יום.