עדכון אחרון - 12:03 28/08/05 אבחון בחיתולים מאת טלי טנר האם אפשר לאבחן אוטיזם עוד לפני גיל שנה? השאלה נבחנת עתה במרכזים רפואיים בארץ ובעולם טיפול במפנה. המשפחה שוהה עם הילד ועוברת הדרכה תצלום ארכיון: אנצ'ו גוש / ג'יני שירות לאבחון מוקדם של הפרעות קשר בקרב תינוקות פועל בשנה האחרונה בתל אביב. קהל היעד של השירות הוא תינוקות מגיל שלושה חודשים עד שנה המגלים סימנים להפרעה בהתפתחות תקינה של קשר עם סביבתם. המיזם - שיתוף פעולה בין היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז הרפואי על-שם סוראסקי ו"מפנה", מרכז התערבות טיפולית מוקדמת באוטיזם - הוצג לאחרונה במסגרת ועדה בינלאומית שהוקמה בלונדון לקידום הזיהוי המוקדם של הפרעות קשר. לדברי ד"ר נחמיה קיסר, ראש היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בסוראסקי, "אפשר לדבר בשנים האחרונות על מגמה עולמית של אבחון מוקדם לילדים עם הפרעות קשר. ככל שהילד גדל ישנם חלונות הזדמנויות שנעלמים. להבדיל, הדבר דומה למה שידוע היום על ילדים עם תסמונת דאון, שאם הם מקבלים טיפול בגיל צעיר, אפשר לצייד אותם בכלים שבגיל מאוחר יותר כבר אי אפשר להקנות להם". ד"ר דב ענבר, מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד בבית החולים שניידר, אומר כי "ישנה אפשרות לאבחן ילדים עוד לפני גיל שנה כסובלים מהפרעות בהתפתחות וגם בקשר, אך יש בכך קושי וסכנה אם הדבר לא נעשה באופן מקצועי, על ידי צוות מיומן ובגישה רב תחומית. לעתים איחור התפתחותי שפתי נראה כאיחור תקשורתי וצריך להיות מיומן מאוד כדי לתת תווית של ליקוי תקשורתי לילד. לאחרונה אנו רואים כמעט בכל שבוע תינוק כזה עם איחור התפתחותי רב בתחומי התקשורת, השפה והדיבור". תחום האבחון והטיפול בתינוקות נמצא עדיין בחיתוליו, אומר ד"ר קיסר. "מספר התינוקות שראינו הוא קטן מאוד, אנחנו רואים שניים בשבוע. הנחת העבודה שלנו היא שאכן ישנה חשיבות לאבחון ולטיפול מוקדם בתינוקות עם הפרעות בקשר. בהמשך אנחנו מקווים להקים גם מרכז טיפולי לתינוקות ולא רק לאבחן". תהליך האבחון ביחידה כולל שלוש פגישות עם צוות רפואי מקצועי. הפגישה הראשונה מתקיימת עם ההורים בלבד, לקבלת רקע מקיף בנוגע להתנהגות התינוק בסיטואציות שונות ומידע רלוונטי נוסף, בין היתר באמצעות שאלונים. הפגישה השנייה מתקיימת בהשתתפות ההורים והתינוק, ובה נבדקות תגובות התינוק במצבים שונים באמצעות פעילויות שונות, תוך שימת דגש על דפוסי הקשר של התינוק עם הוריו בזמן האכלה ומשחק עצמאי ומשותף עם ההורים והבודק. כמו כן כוללת פגישה זו בדיקה התפתחותית מקיפה של התינוק.הפעילויות השונות מוקלטות בווידיאו ומנותחות לאחר מכן באופן מקצועי ומעמיק לצורך האבחון והתאמת טיפול. הפגישה השלישית מתקיימת בהשתתפות ההורים ובמידת הצורך גם עם יתר בני המשפחה לקבלת רקע נוסף שעשוי להשלים את התמונה. בפגישה זו אף נמסרות מסקנות הצוות וניתנות המלצות להמשך הטיפול, אם אכן יש צורך. תינוקות שאובחנו ברמת סיכון גבוהה לפיתוח הפרעות קשר יופנו להמשך טיפול במרכז "מפנה" שבראש פינה ויישארו במעקב במסגרת השירות. לדברי ד"ר קיסר, בשנה האחרונה הופנו רק שני תינוקות להמשך טיפול במפנה. לדברי חנה אלונים, מטפלת משפחתית ומומחית להפרעות התפתחותיות העומדת בראש מפנה, "במקרים רבים הורים לילדים עם הפרעות קשר מספרים שהילד התפתח באופן נורמטיווי עד גיל שנה ואז התחילה נסיגה גדולה. בפועל, במקרים רבים אפשר היה לראות בקלטות המתעדות את הילדים מיום היוולדם התנהגויות מעוררות סימני אזהרה עוד לפני גיל שנה". מרכז מפנה, הפועל מ-1987, מטפל בילדים עד גיל חמש עם הפרעות בקשר. במשך כשבועיים עד שלושה שבועות שוהה משפחתו הגרעינית של התינוק בראש פינה ועוברת תהליך של טיפול והדרכה. במשך כל שעות היום עובדים עם המשפחה אנשי מקצוע מתחומים שונים; רפואה, פסיכולוגיה, חינוך מיוחד, טיפול משפחתי. לאחר שהמשפחה חוזרת לביתה, היא ממשיכה לקבל הדרכה וליווי מהמרכז. המרכז ממומן בעיקר על ידי קרן מפנה-שווייץ ועל ידי המשפחות ומקבל גם הקצאה ממשרד הבריאות. לדברי אלונים, כל משפחה משלמת לפי יכולתה. בימים אלו מתקיימים בבית החולים שניידר שני מחקרים הבודקים את שיטת הטיפול במפנה בהשוואה לטיפול בשיטות קונוונציונליות. מחקר אחד בודק זאת בקרב תינוקות והשני בקרב ילדים עד גיל שלוש. מחקר זה הוא המשך למחקר רטרוספקטיווי שנעשה בשניידר על הטיפול במפנה. במחקר הראשון נבדקו 23 ילדים. החוקרים בדקו קלטות וידיאו של אותם ילדים המתעדות ארבע תחנות שונות בטיפול בהם במפנה; לפני הטיפול, בתחילת הטיפול, בתום שלושת השבועות של הטיפול ולאחר חצי שנה. לקביעת התוצאות השתמשו החוקרים בכלים המשמשים לאבחון אוטיזם (CARS ,SBRS). התברר כי על פי אותם מדדים חל שיפור אצל כל הילדים אחרי הטיפול. החוקרים משניידר העדיפו לא להתראיין בגלל השלב שבו מצויים המחקרים. ד"ר דב ענבר, מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד בשניידר, אומר על שיטת הטיפול במפנה, כי זוהי מסגרת נוספת לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובהוריהם. הוא מציין כי קיים מגוון של מסגרות כמו גנים טיפוליים תקשורתיים, גנים השייכים לעמותות כגון אלו"ט ועוד. כל ילד המוכר בביטוח הלאומי כילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לטיפול במסגרת מעון יום שיקומי. אחת הבעיות הקשות היא שהמסגרות הקיימות אינן מסוגלות לטפל בכל הילדים הנזקקים, הוא אומר. לדברי ד"ר ענבר, "במפנה ניתנים להורים כלים להתמודד עם הילד החריג. הטיפול שם נותן עזרה בכמה קשיים ספציפיים שמפריעים לילד להשתלב במסגרת החינוך שבו הוא נמצא. אין לי ספק שהטיפול במפנה עוזר למשפחות וילדיהם, ויש לצוות גישה ייחודית". ד"ר נחמיה קיסר אומר כי "ההחלטה לעבוד עם מרכז מפנה ביחידת האבחון לתינוקות התקבלה לאחר פנייה שלהם. הם הציגו בפנינו את תוכנית ההתערבות המוקדמת שלהם ועיניינו אותנו במשמעות של הקדמת האבחון". סימנים מוקדמים אם לפחות שניים משמונת הסימנים הבאים מופיעים ברציפות במשך שלושה שבועות לפחות, ורק אם נשללו הפרעות או מחלות גופניות כמו ליקויי ראייה או שמיעה, דלקות אוזניים, אלרגיות, הפרעות במערכת העיכול וכדומה - אפשר לשקול פנייה לאבחון הפרעות בקשר. שמונת הסימנים הם, על פי חנה אלונים ממרכז "מפנה": 1. פאסיוויות מוגזמת - חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסביבה. 2. פעילות מוגזמת - בכי מתמיד ללא סיבה נראית לעין, חוסר שקט. 3. חוסר רצון והתנגדות לאכול או לינוק - דחייה מריח, חוסר מציצה. 4. חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה - חוסר חיוך, חוסר מלמול. 5. רתיעה ממגע של הורה. 6. חוסר קשר עין, בעוד שכן קיים קשר עין ישיר עם חפצים. 7. איחור התפתחותי מוטורי. 8. צמיחה מואצת של היקף הראש - ביחס לנקודת ההתחלה ולאחוזון.